בפזורה היהודית

בפרק טאבונים קהילתים: התנור כמקום מפגש| בפזורה היהודית | בארץ בעולם מסקנות

בעולם העתיק
ליד בית הכנסת העתיק של אוסטיה, עיר הנמל של רומא העתיקה, מצויים באר והטאבון שבתמונה למטה. לא ידוע אם נעשה בטאבון שימוש לצרכים היומיומיים, אבל הוא בטוח שימש את הקהילה היהודית לאפיית מצות. ובכלל, במתחם של כמעט כל בית כנסת עתיק באירופה וצפון אפריקה מצויים מקווה וטאבון לאפיית מצות: שירותים אלה היו תמיד מסופקים ע"י הקהילות.

תנור עצים ליד בית הכנסת של אוסטיה

תנור עצים ליד בית הכנסת של אוסטיה, עיר הנמל של רומה העתיקה

היום בטוניסיה
"ליהודי ג’רבה יש תנור קהילתי, שבו הם אופים את החלות מידי יום שישי, ומביאים את סירי החמין כדי שיישארו חמים כל הלילה בטאבון המשותף. הם לא צריכים לעשות זאת, שכן לכל משפחה יש תנור ביתי משלה, אך הם מבקשים לשמר בכך את המסורת העתיקה. זה כנראה המקום האחרון בעולם שבו זה עדיין קורה. כל משפחה שולחת מגש חלות הקלועות בצורות מיוחדות ושונות, ומישהי אמונה על הכנסת החלות לטאבון, והוצאתן כשהן מוכנות. במקביל מוכנסים סירי החמין לטאבונים אשר נחתמים ביום שישי ונפתחים שוב רק לפני ארוחת הצהריים של שבת" (מסע לעולם שהיה).

הטאבון הקהילתי של יהודי צ'רבה

ליהודי ג’רבה יש תנור קהילתי שבו הם אופים את החלות מידי יום שישי…

פעם בפולין
חבר שלי (יצחק מינרבי) שהזדמן לו כילד לבקר מספר פעמים בוורשה, במהלך שנות השלושים, סיפר לי על המנהג להביא בכל יום שישי את סיר הצ'ולנט למאפייה השכונתית שבה הטאבון היה עדיין חם מאפיית החלות של הבוקר, לבישול איטי עד למחרת, ליום שבת. את מנהג זה היהודים הביאו לעיר הגדולה מהעיירות היהודיות הקטנות. מפעיל הטאבון שאליו הגיע חברי עם סבתו גבה מחיר של זלוטי אחד עבור כל סיר.

ביאליסטוק 1932, נשים מביאות את סיר הצ'ולנט לטאבון השכונתי

ביאליסטוק, נשים מביאות את סיר הצ'ולנט לטאבון השכונתי ביום שישי אחרי צהריים. התמונה מהעיתון היידיש אמריקאי "פארווערטס", 20 נובמבר 1932.

אישה בדרך הביתה עם סיר חם מהטאבון השכונתי

ווארשה, רחוב סטארו-ווארסאווסקה, אישה בדרך הביתה עם סיר חם מהטאבון השכונתי